מעין הקדמה
כשחזרתי הביתה מהמילואים הסתובבתי יום שלם כמו זומבי.
העולם נראה כל כך שונה פתאום, הכל היה לא רלוונטי ולא חשוב, הכל נראה אחרת. זה לא שעברתי זוועות שאי אפשר לדמיין אותן אבל לא הרגשתי שאני יכול להמשיך בסדר היום הרגיל שלי. החוויות שעברתי לא השתלבו בצורה נורמאלית בחיים ולא יכולתי לדבר עליהן עם אף אחד. עם אלה שהיו, דיברתי על מה שצריך ואפשר לעשות בשביל שבמה שמכנים "הסיבוב הבא", לא נעבור את אותו דבר, דיברנו רק על הפרקטיקה. כשהייתי עם אלה שלא היו, לא הרגשתי שזה משהו שאפשר לדבר עליו בפחות מכמה שעות טובות, אז העדפתי לשתוק, לנדנד בראש ולפטור את כולם באמירה: כל מה ששמעתם בעיתונים נכון. תוך כמה ימים ההרגשה המוזרה חלפה ושוב הרגשתי כמו בן אדם מהיישוב, אבל איפשהו, עמוק בפנים, עדיין נשאר לי הצורך לשתף, כך מצאתי את עצמי מתיישב לכתוב.
מי שמצפה לקרוא סיפורי קרבות ודרמות הרואיות על חיי הלוחמים במלחמת לבנון השניה לא ימצא פה את מבוקשו מהסיבה הפשוטה ביותר, לא חוויתי כאלה. הדפים הבאים לא מתיימרים לתאר אירועים יבשים או עובדות ופרטים בנוגע ללחימה אם כי אי אפשר לוותר על כאלה. המטרה העיקרית של רשימה זו היא לנסות להעביר את התחושות, הרגשות והמחשבות שעברו עלי באותם ימים ספורים על אדמת לבנון.
סיפורי לוחמים עולים על הדפוס ונשמעים בסיטואציות שונות כבר שנים רבות ובטוחני שסיפורים כאלה אכן התרחשו בלחימה האחרונה, אך למרות זאת לא מצאתי משהו מבין כל אלה שמתאר בצורה טובה את מה שעברתי בלחימה הזו, ואסור להתבלבל לרגע, אני מברך על כך בכל ליבי.
אך הצורך לשתף עודנו קיים, יתכן מאוד שדווקא בגלל חוסר הדמיון לסיפורי הקרבות שגדלנו עליהם. גם אם לא מדובר על לחימת פנים מול פנים רווית אדרנלין, עם סכין בין השיניים, או במילים אחרות, דם יזע ודמעות, גם אם מדובר רק על שהייה אפרורית משהו בלבנון השרופה.
רוב האירועים המתוארים בהמשך אכן התרחשו במציאות, אם כי אינני מוכן להתחייב על הפרטים המדויקים, חלקם נשמטו מזיכרוני וחלקם שונו כדי לשמור על פרטיות בסיסית של חברי ללחימה.
חשוב לציין שאין לי כוונה לספר את סיפורם של הלוחמים במלחמת לבנון השניה, אלא את התחושות והרגשות האישיים שעברתי בלחימה זו. יתכן מאוד שאנשים אחרים חוו את אותם הדברים בצורה אחרת ויחלקו על הרבה ממה שנכתב, אך אלה רגשותיי האישיים שנכתבו מזווית ראיה סובייקטיבית לחלוטין בשביל לנסות להכניס את הקורא אל העולם שמעבר לפרטים, לא אל העולם של האירועים החיצוניים אלא אל העולם הפנימי של מי שחווה אירועים אלה.
מקווה שהצלחתי.
